בצלאל וסדר הפרשה

בצלאל וסדר הפרשה

מרע"ה ובצלאל

לכאורה לא מובן סדר הענינים בפרשה, שכן מופיעים ציוויים על הכלים ועל המשכן לסירוגין. כמו כן, צריך להבין את דברי חז"ל בפרשת פקודי על הפסוק "ובצלאל... עשה את כל אשר צוה ה' את משה" (לח,כב).

וזו לשון רש"י "אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן, אלא כל אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, כי משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואחר כך משכן. אמר לו בצלאל: מנהג העולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו, אמר לו כך שמעתי מפי

הקב"ה, אמר משה, בצל אל היית, כי וודאי כך צוה לי הקב"ה, וכן עשה, המשכן תחלה ואחר כך עשה כלים".

כלומר, מרע"ה חשב לעשות קודם את הכלים ואחר כך את המשכן, ורק לאחר שבצלאל העיר לו קיבל מרע"ה את דבריו והפך את הסדר, כמו שכתוב "את כל אשר צוה ה'. את המשכן את אהלו... את הארן... ואת מנרת המאור..." (לה,י-יח).

צריך להבין מדוע מרע"ה חשב להקדים את עשיית הכלים לעשיית המשכן, וכן עלינו להבין, כפי קוצר שכלנו, מה גרם לו לשנות את דעתו?

מדוע מרע"ה חשב להקדים את עשיית הכלים לעשיית המשכן

נלע"ד בעזה"י שהסבר הדברים מדויק היטב בפרשתנו. פרשה זו עוסקת בציווי הקב"ה לעשות את המשכן וכליו. החלק הראשון של הפרשה מפרט כיצד לעשות את כלי המשכן, והחלק השני של הפרשה מפרט כיצד לעשות את המשכן.

אולי הסיבה שמרע"ה הבין מדברי הקב"ה להקדים את עשיית הכלים לעשיית המשכן היא משום, שפרוט עשית הכלים קודם לפרוט עשית המשכן. ולכאורה מדוע הכלים מופיעים קודם למשכן אם לא כדי ללמד על סדר העשיה.

אמנם סדר זה לכאורה תמוה הוא, כתמיהת בצלאל "מנהג העולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו" [עיין מה שהסברנו בפרשת פקודי], אבל מרע"ה לא ערבב שכל אנושי בציווי של הקב"ה, אלא פעל בדבקות אחר ציווי הקב"ה, עד שזכה לכוון [בשלשה דברים, כדברי הגמרא במסכת שבת פז.] לדעת בוראו, דהיינו הגיע לדבקות גמורה.

דבקותו של מרע"ה בציווי הקב"ה אף על פי שהוא נוגד את השכל האנושי מדויקת היטב בדברי קדשו של רש"י שכתב "אמר לו בצלאל מנהג העולם... כלים בתוכו, אמר לו [בצלאל למרע"ה - על פי דברנו בפרשת פקודי עיין שם. חלק מן הפרשנים, לעומת זאת, פירשו שאלו הם דברי מרע"ה אל בצלאל] כך שמעתי מפי הקב"ה, אמר משה, בצל אל היית...". יוצא מדברי רש"י, שבתחילה אמר בצלאל למרע"ה את מנהג העולם, ומרע"ה לא הגיב לדבריו אלו, כמי שאומר "לא שכנעת אותי, אין זו טענה מספקת", ואחר כך בצלאל הוסיף ואמר לו "כך שמעתי מפי הקב"ה", ואז מרע"ה קיבל את דבריו.

הערת הרב אביגדר נבנצל שליט"א על המילים "כך שמעתי מפי הקב"ה" – "אלה דברי משה ולא דברי בצלאל". הרב לא קיבל את הסברי בפרשת פקודי, ולפי דעתו אלו דברי משה.

מדוע מרע"ה קבל את דבריו של בצלאל כנגד נבואתו

מדוע מרע"ה קיבל את דבריו של בצלאל, הרי דברי בצלאל סותרים לכאורה את נבואתו שלו? ראשית כל צריך להקדים, שנבואתו של מרע"ה זכה ובהירה ואין בה טעות בהבנת רצון ה' אלא ש"נשכח(ו) הימנו" (ציטוט מדברי המהר"ל ב"גור אריה" על הפסוק הנ"ל) דברי ה' אליו, להקדים משכן לכלים, לאחר הנבואה, אולי על מנת לזכּות את בצלאל שיעורר על הדבר, וכדרך שדרשו חז"ל על ענין פנחס, וזו לשון רש"י "והמה בכים – נתעלמה ממנו הלכה, געו כולם בבכיה, בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא... וכאן רפו ידיו?! אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לו" (במדבר כה,ו).

כיון שנשתכחה נבואה זו של סדר העשיה ממרע"ה רבן של כל הנביאים, למד מרע"ה להקדים כלים למשכן מסדר הפרשה כפי שכתבנו לעיל, ולכן, מרע"ה הודה לדברי בצלאל כאשר בצלאל עוררו על כך שעל פי מנהג העולם הסדר הפוך, והעיד שכך שמע מפי הקב"ה [הסבר זה יתכן גם אם לא נפרש כדברינו לעיל שאלו הם דברי בצלאל], ובנוסף לכך, עדותו של בצלאל מסתדרת עם דברי הקב"ה אליו בתחילת פרשת תרומה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (כה,ח-ט), דהיינו שהקב"ה הראה למרע"ה בנבואה קודם את המשכן ואחר כך את הכלים, ללמדו על סדר עשית הדברים.

הסדר בפרשת תרומה

כעת נשאר לברר מדוע בפרשת תרומה מפורטת קודם עשית הכלים ואחר כך מפורטת עשית המשכן, הרי אין פרוט זה לפי סדר העשיה. וכן צריך לברר מהו בדיוק סדר הדברים.

נלע"ד בעזה"י להסביר על פי יסודו של הרמב"ן, שסדר הדברים נקבע לפי הקדושה והחשיבות.

בתחילת הפרשה מרע"ה מצווה על עשיית הארון [וכפורת וכרובים] הנמצא בבית קודש הקודשים ובו נמצאים לוחות הברית והוא עיקר בית המקדש, ובשלו נקרא המשכן "משכן העדות". לאחר הארון, צווה מרע"ה על שלחן הפנים ומנורת הזהב שנמצאים בקודש [מזבח הזהב מופיע רק בסוף פרשת תצוה, ועי"ש בראשונים בסיבת הדבר].

לאחר הצווי על כלי הקודש, צווה מרע"ה על עשיית המשכן שקדושתו פחותה מקדושת הכלים.

גם במשכן עצמו ישנם דברים קדושים יותר ודברים קדושים פחות, וגם כאן מרע"ה מצווה לפי סדר הקדושה והחשיבות:

 

 

סדר הקדושה בחלקי המשכן

עקרו של המשכן הוא האוהל, כלומר, שלשת הכיסויים שהיו על הקרשים. הוכחות לכך: כאשר נכנסו ישראל לארץ ישראל והמשכן היה בשילה, את הקרשים גנזו ורק את היריעות השאירו ושמו אותם על מבנה אבנים. הוכחה נוספת: המשכן נקרא כך על שם היריעות הקרובות לחלל המשכן וכדברי רש"י וזו לשונו "את המשכן - יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרוים משכן; את אהלו - היא אהל יריעות עזים העשוי לגג; ואת מכסהו - מכסה עורות אילים והתחשים" (לה,יא).

ישנה הוכחה מפורשת שהיריעות חשובות יותר מהקרשים מדברי מדרש במדבר רבה (פרשה ד,יב) וזו לשונו "אבל כאן שמנאן למנותן על כלי הקדש לפי חשיבות עבודתן מנאן. קהת לפי שהיה ממונה על הארון ועל קדשי הקדשים זכה למנות תחלה, ואחריו גרשון שהיה בכור והיה ממונה על היריעות ועל אהל מועד ואחריו מררי שהיה ממונה על הקרשים ועל הבריחים ועל העמודים ועל האדנים ועל היתדות".

העולה מהמדרש, שהאוהל קדוש יותר מקרשי המשכן. וזו גם הסיבה לענ"ד בעזה"י שהפירוט של שלושת הכיסויים מופיע לפני קרשי המשכן.

גם הכיסויים עצמם כתובים לפי סדר החשיבות: ראשית מופיע הכיסוי העשוי מצמר ופשתן שהוא היה הפנימי ביותר, הקרוב ביותר לחלל המשכן, וממילא היה קדוש יותר. שני לו הכיסוי מיריעות עיזים, והשלישי הוא הכיסוי מעורות אילים מאדמים ועורות תחשים [ישנה דעה במדרש, שהיו אלה שני כיסויים שונים. לפי דעה זו יש ארבעה כיסויים].

לאחר תאור הכיסויים וקרשי המשכן מופיעה הפרוכת, שאמנם היא נמצאת בתוך הקודש, אבל היא רק מבדילה בין הקודש ובין קודש הקודשים, ולכן היא פחותה בקדושתה מאשר הקרשים. הערת הרב אביגדר נבנצל שליט"א – "אינו נלע"ד". לפי הרב, מעלת הפרוכת גדולה יותר ממעלת הקרשים. ולבסוף מופיע המסך לפתח אוהל מועד שמפריד בין המשכן לבין חצר המשכן.

לאחר הציווי על המשכן, צווה מרע"ה על חצר המשכן ועל הכלים הנמצאים בה, וגם כאן הצווי על עשיית הכלים קודם לצווי על עשיית החצר, משום שהם קדושים וחשובים יותר. גם בחצר אוהל מועד ישנן דרגות בקדושה, והן דומות לדרגות הקדושה בחלקי המשכן. ראשונים במדרגה הם הקלעים [יריעות], שהם העיקר. אחריהם העמודים שמחזיקים את הקלעים. ולבסוף התורה מתארת את שער החצר שמפריד בין הקודש ובין החול ואשר מדרגתו פחותה מכולן.